האינפלציה העולמית, שהייתה דומיננטית בשנים האחרונות, מתחילה להראות סימני התמתנות, אך המאבק נגדה עדיין נמשך. בעקבות ההאטה במגמות האינפלציה, הפדרל ריזרב בארה"ב החליט להוריד את הריבית בספטמבר 2024. למרות שהורדת ריבית כזו בדרך כלל מתפרשת כאות חיובי עבור שוקי המניות והכלכלה הכללית, יש כלכלנים שמזהירים כי צעד כזה עשוי לעורר מחדש את האינפלציה. המהלך נובע מהיחלשות שוק העבודה והפחד ממיתון, אך קיים החשש שהורדות ריבית מהירות מדי עלולות לגרום לעלייה מחודשת במחירים.
התחזיות העתידיות של מומחים כמו במורגן סטנלי מציינות כי הורדות הריבית לא יהיו מהירות וחדות אלא יגיעו בצורה הדרגתית, כאשר הריבית תתייצב ב-3.5% עד סוף 2025. המטרה של הפד היא להביא את הכלכלה ל"נחיתה רכה", המשלבת צמיחה יציבה ומיתון האינפלציה. נתונים חשובים שמובילים את הפד בהחלטותיו כוללים את נתוני שוק העבודה, אשר מראים סימנים מעורבים כמו ירידה במספר משרות הפנויות לצד עלייה בהשתתפות בשוק העבודה, נתוני צריכה, והמדדים הכלכליים המובילים בשווקים.
בהקשר למניות, סקטורים כמו טכנולוגיה, נדל"ן, ושירותים פיננסיים עשויים להפיק תועלת מהורדות ריבית, שכן העלויות שלהם לרוב תלויות במימון זול יותר. לעומת זאת, סקטורים כמו תשתיות, אנרגיה, ומוצרי צריכה בסיסיים יושפעו פחות, או אפילו עלולים להיפגע, מכיוון שהכנסותיהם פחות תלויות בעלויות מימון נמוכות.
הבחירות בארה"ב, הצפויות להתרחש ב-2024, עשויות להשפיע באופן ניכר על מדיניות הפד. בתקופות בחירות קיימת רגישות פוליטית בנוגע להחלטות כלכליות, והפד נזהר מלהיראות כמגיב ללחצים פוליטיים. יחד עם זאת, אם יהיו שינויים משמעותיים במדיניות הממשל לאחר הבחירות, כגון הגדלת ההוצאות הפדרליות או שינויי מיסוי, זה עלול להשפיע על הדרך בה הפד יבחר לפעול.
נתוני הצמיחה העולמיים מראים כי למרות ההאטה בצפון אמריקה ובמערב אירופה, כלכלת סין מתאוששת בהדרגה ותורמת לצמיחה העולמית. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מציינת כי התחזית העולמית לשנים 2024-2025 היא צמיחה מתונה של 3.1% ב-2024 ו-3.2% ב-2025, כאשר אינפלציה עדיין מהווה גורם חשוב בהחלטות המדיניות המוניטרית.
באשר להשפעת ה-AI על שוק העבודה, מדובר בנושא מכריע. שילוב טכנולוגיות AI בתחומים שונים צפוי לייעל את שוק העבודה ולהחליף תפקידים מסוימים, מה שעלול להוביל לפיטורים ולהגדלת האבטלה בטווח הקצר. תחום ה-AI יכול לשפר את הפרודוקטיביות ולהוזיל עלויות בטווח הארוך, אך המעבר עשוי להיות קשה עבור רבים. במצב כזה, הפד עשוי להידרש להוריד את הריבית עוד יותר כדי לעודד את הצמיחה הכלכלית ולמנוע מיתון חריף. יתרה מזאת, אם תהיה האטה פתאומית בשוק העבודה, הפד יפעל באמצעות כלים נוספים, כמו רכישות אג"ח והזרמת נזילות למערכת, כדי להימנע ממיתון חריף.
תופעת הדפלציה, ירידת מחירים כללית, היא תרחיש פחות סביר בעת הנוכחית. עם זאת, אם תהיה דפלציה, זה עלול להוביל להאטה בצריכה ובשוק העבודה, ולהכניס את הכלכלה למיתון ממושך. הפד ייאלץ אז לפעול באגרסיביות כדי להחזיר את האינפלציה לרמות חיוביות, באמצעות הורדת ריבית והפעלת מדיניות מרחיבה.
לסיכום, נראה כי הפד מנסה לאזן בין הורדת האינפלציה והימנעות ממיתון באמצעות הורדות ריבית הדרגתיות. קיימת חשיבות למעקב אחרי מדדי שוק העבודה, נתוני הצריכה, ומגמות בשווקים, כדי להבין כיצד תתפתח הכלכלה בשנים הקרובות.