.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
.png){kind=small}
ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי עבור תוכנית ביטוח חיים הכוללת חיסכון, המהווה את אחת החלופות המוכרות על ידי משרד האוצר לחיסכון פנסיוני. ביטוח מנהלים הוא שם מיתוגי בעיקרו, אשר נועד להעניק יוקרה לתוכנית המיועדת למעשה לכלל העובדים ולא רק למנהלים.
ביטוח המנהלים מקנה לעובד סכום שיינתן לו לעת זקנה לאחר פרישתו מעבודה. כאשר התוכנית כוללת גם ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, היא מכסה גם את הסיכון של נכות. הפרמיה לתוכנית משולמת מדי חודש במסגרת חישוב השכר, על בסיס השכר הפנסיוני.
מבנה ההפקדות המקובל ברוב תוכניות ביטוח החיים הוא 6% מרכיב תגמולי עובד, 6.5% מרכיב תגמולי מעסיק, 8.33% מרכיב הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים. בנוסף, עד 2.5% לרכישת כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, מרכיב המשולם על ידי המעסיק, או על ידי המעסיק והעובד. בדומה לקרן פנסיה כללית, דמי ניהול המקסימליים בביטוח מנהלים הינם 1.05% מהצבירה ועד 4% מההפקדות.
עד לסוף שנת 2007 ניתן היה לחסוך בביטוח מנהלים בשני מסלולים:• מסלול הוני: במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח (מוות, זקנה או נכות), בסכום אחד.• מסלול קצבתי: במסגרתו ניתנו כספי הביטוח, בעת קרות מקרה הביטוח, בתשלומים חודשיים למשך כל חיי המבוטח. החל משנת 2008 בוטלה האפשרות להפקיד במסלול ההוני בכל סוגי הביטוח הפנסיוני, כולל ביטוח מנהלים.
אין תקרת הפקדה: בניגוד לקרן פנסיה, אין תקרת הפקדה בביטוח מנהלים
מקבלים את כל הסכום: משיכת הכספים הינה בסכום חד-פעמי ולא תלויים לפי קצבה, בניגוד לקרן פנסיה.
העברה בין מסלולים: ניתן לעבור בין מסלולי הביטוח ולהגדיר מחדש את הרכב המסלול מבלי לשלם מס רווח.
כיסוי ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה במקצוע ספציפי: ניתן לרכוש רכיב ביטוח מפני אובדן כושר עבודה בביטוח מנהלים המכסה גם אובדן כושר לעבוד במקצוע הספציפי שבו עסק המבוטח.
גיל הזכאות לפנסיית זקנה הוא גיל הפרישה. גיל הפרישה כיום הוא 67 לגברים ו-62 ו-8 חודשים לנשים. עם זאת, בתוכניות פנסיה שונות ניתן להקדים את הפרישה לפני גיל הפרישה הרגיל (בדרך כלל תמורת הפחתה של שיעור הפנסיה) או לדחות את מועד הפרישה (בדרך כלל עם תוספת לפנסיה בשל הדחייה). יציאה לפנסיה לפני גיל הפרישה קרויה פנסיה מוקדמת. על פי תקנות קופות גמל ניתן לשלם פנסית זקנה (לגבר ולאשה) החל מגיל 60, למעט בתוכניות ציבוריות/ממשלתיות/צבאיות אשר ניתן לצאת במסגרתן לפנסיה לפני גיל זה.
במקרה של מות העובד או הפנסיונר משולמת קצבת פנסיית שאירים לשאיריו. בחלק מקרנות הפנסיה זהו מסלול אופציונלי, כלומר המבוטח יכול שלא לכלול אותו בתוכנית הפנסיה שלו, או להגדיר במדויק מי הם השאירים הנהנים. לרוב קרנות פנסיה גובות עוד מספר שקלים בחודש עבור האופציה הזאת. בקרנות אחרות זהו מסלול בסיסי, שבו השאירים הם: בן/בת הזוג של הנפטר, ילדיו של הנפטר (עד הגיעם לגיל מסוים, 18 או 21 או אף לכל החיים אצל יתומים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם) וכן שאירים אחרים התלויים בנפטר כמוגדר בתקנון תוכנית הפנסיה.
ביטוח נכות (או ביטוח מפני אובדן כושר עבודה) מבטיח קצבה חודשית המשולמת במקרה של פגיעה ממושכת בכושר ההשתכרות של העובד, עקב מחלה, תאונה וכדומה. הכיסוי הקיים במסגרת קרן הפנסיה מצומצם יותר מהכיסוי בפוליסות אובדן כושר עבודה שמציעות חברות הביטוח, ואינה כוללת כיסוי לעיסוק הספציפי של המבוטח טרם הפגיעה, אלא רק לחוסר יכולת לעסוק במקצוע כלשהו המתאים להשכלתו וניסיונו של המבוטח.